ארגון החתונה

יש לה הרבה הגדרות ונרקמו סביבה אין ספור אגדות. היא התממשות החלומות וגם התגלמותם של לא מעט סיוטים.

כן כן..זו החתונה שאי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה. שמעתי אודותיה שהיא הרע במיעוטו, שאיך שלא נסתכל על חיינו, הדרך למוסד הנישואים כבר סלולה לה, אז כדאי שנשלים עם המציאות הזו ומהר. יש שירכינו ראש למשמע רוע הגזירה ויש שילכו בגאון. כי הרי נועדנו זה לזו עוד מקדמת דנא, וגם חיזוקים תנכיי"ם נוסח " על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באישתו והיו לבשר אחד" רק מחזקים את שכל-כך דרוש לחיזוק – ח ת ו נ ה.

אוקיי, כבר הסכמתם להיכנס תחת חופה ולהתקדש אחד לשני, אבל הסכמה זו היא רק תחילתה של סאגה ארוכה ומלאת לוגיסטיקה. הפקה של ממש שלא תבייש רס"פ קשוח ותאתגר גם חברות הפקה למודות ניסיון. זה מתחיל בבחירת טבעות אירוסין, מתגלגל לאולם ולקייטרינג ובסוף עוד צריכים לרקוד עם המון העם בכל הבלאגן הזה. מה שמפחיד בכל הסיפור, זאת השאלה: מה עושים עם הלבד הזה אחרי שכולם מתפזרים? החתונה מאחוריכם, הארגוניישן אוטוטו נשכח והנה המבחן הגדול מגיע – אתם שניכם לבד. מספרים שגם לזה מתרגלים בסוף, הילדים מגיעים, טרדות הפרנסה טופחות על השכם ומשתמשות בשעון מעורר כדי להזכיר שיש את מי להאכיל. או אז, נראית החתונה כימי הביניים של הזוגיות שלכם. מדי פעם תגיע תזכורת בתיבת דואר בדמות הזמנה לחתונה של חברים, שעבורכם לא תהיה יותר מארוחת ערב בסכום של 500 עד 700 ₪ לערך.

יום הנישואים ינסה מידי פעם לבשר שפעם גם אתם עמדתם תחת חופה, או יותר נכון יזכיר לאישה שהיה אירוע כזה, רק היא יכולה לזכור. אהה וגם אתה תזכור את התאריך, לא מהסיבות הנכונות של רגש מוצף וזיכרונות מתוקים אלא מתוך הפחד מזוגתך שכבר שנים לא התרגלה לעובדה שאתה לא זוכר תאריכים. מאחורי כל המילים והתיאורים, המושג חתונה מסתיר אמת קטנה ועירומה והיא, שישנם המון נשים וגברים בעולם וחלקם נחמדים ואולי "חלילה" אף מושכים, אך לכם זה כבר לא רלוונטי, עבורכם הם "מטרות דמות". כל שעליכם לעשות הוא להפנים את המידע המזוקק הזה. אז קחו לכם חמישים- שישים שנות נישואים, זה אמור להספיק לכם.ולא נאמרה מילה על גירושים..